במהלך תחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת , כשברוס לי רק החל את דרכו בארה”ב עם קבוצות הגונג-פו הראשונות במדשאה של אוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, חייל מרינס לשעבר בשם ג’וסף “ג’ו” קאולס היה מתלמידיו הראשונים.

לימים קיבל פרופ’ ג’וסף קאולס את אישורו הרישמי של ברוס לי, ללמד את שלמד ממורו ובתחילת שנות ה-80 נפתחה הקבוצה הראשונה של אומנות לחימה ושמה Wu-Wei Gung-Fu.

המונח  Gung-Fu , הנו מונח סיני המתאר כל למידה או אימון המצריך מאמץ,זמן וסבלנות או לימוד המצריך מאמץ רב. מאמצע המאה ה-20 , התחיל המושג להיות שם נרדף לכל אומנויות הלחימה הסיניות.

המושג Wu-Wei או Moo-Wei , (מילולית: “ללא פעולה” או “פעולה ללא פעולה”) הנו מושג סיני המתאר את התפיסה הדאואיסטית /בודהיסטית של האופן שבו הטבע פועל – בצורה ספונטנית ולכיוון ההתנגדות הנמוכה ביותר.

“מים לעולם לא זורמים בעלייה אך תמיד למקום הנכון, מים הם החומר הרך בעולם אך בכוחם לעטוף את האבן ואף לעצב אותה.”

מאחר וברוס לי דיבר המון על העיקרון הזה במהלך שיעוריו והשתמש בו כבסיס לעיצוב התיאוריה הקרבית שלו, החליט ג’ו-סי (מייסד השיטה) ג’וסף קאולס לקרוא לדרך אותה לימד – Wu-Wei Gung-Fu או “התנועה הספונטנית” של הגונג-פו.

מעבר לטכניקות ולתיאוריות המקוריות של ברוס לי, הנלמדות בשיטה.  ג’ו-סי (Jo-Si) ג’וסף קאולס הוסיף ופיתח שלל טכניקות ותיאוריות חדשות שנתנו לשיטה קשר ישיר לתפיסה של ברוס לי יחד עם אופי יחודי משלה.

כאשר סי-ג’ו (ראש השיטה) אייל קורן חזר לארץ בשנת 1986 והחל ללמד את השיטה בישראל , השיטה צמחה יותר ויותר עקב החיים במציאות הישראלית. מר קורן פיתח טכניקות ותאוריות יחודיות המאפשרות התאמה וסגירת מעגל בין שיטה עתיקה לבין מציאות מודרנית. הוו-ווי גונג-פו הנה שיטה חייה ונושמת המתפתחת ומתאימה את עצמה לדרישות המציאות.

הדגש ב Wu-Wei הוא על חקר עצמי של “דרך הלוחם” ע”י חוויה ומשוב מציאותי מתמיד. תהליך המעניק לתלמיד נטיה לדרך פעולה טבעית המבוססת על חווית מציאות אינדבידואלית המגובה בניסיון אישי.

האימונים ב”תנועה הספונטנית” הנם מציאותיים ככל האפשר בדגש על בדיקה מתמדת של הגבולות המנטאליים והפיסיים של התלמיד. לכושר הגופני ולשיפור היכולת התפקודית של הגוף ישנו תפקיד מרכזי בתהליך בניית הלוחם מאחר והתוצאות של אימונים בעלי אופי זה תואמות מאוד לצרכים התפקודיים של אומן הלחימה. כמו כן, לאימונים בעלי עצימות גבוהה ומתמשכת ישנה תרומה אדירה לבניית החוסן המנטאלי של הלוחם כמו גם ההיכרות הכנה עם ה”עצמי” שמתלווה להתמודדות מתמשכת עם אתגרים.

http://wuwei.co.il/history להמשך קריאה באתר השיטה

לאתר השיטה: www.wuweigungfu.co.il

לאתר האמריקאי: www.wuweigungfu.com

במהלך תחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת , כשברוס לי רק החל את דרכו בארה”ב עם קבוצות הגונג-פו הראשונות במדשאה של אוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, חייל מרינס לשעבר בשם ג’וסף “ג’ו” קאולס היה מתלמידיו הראשונים.

לימים קיבל פרופ’ ג’וסף קאולס את אישורו הרישמי של ברוס לי, ללמד את שלמד ממורו ובתחילת שנות ה-80 נפתחה הקבוצה הראשונה של אומנות לחימה ושמה Wu-Wei Gung-Fu.

המונח  Gung-Fu , הנו מונח סיני המתאר כל למידה או אימון המצריך מאמץ,זמן וסבלנות או לימוד המצריך מאמץ רב. מאמצע המאה ה-20 , התחיל המושג להיות שם נרדף לכל אומנויות הלחימה הסיניות.

המושג Wu-Wei או Moo-Wei , (מילולית: “ללא פעולה” או “פעולה ללא פעולה”) הנו מושג סיני המתאר את התפיסה הדאואיסטית /בודהיסטית של האופן שבו הטבע פועל – בצורה ספונטנית ולכיוון ההתנגדות הנמוכה ביותר.

“מים לעולם לא זורמים בעלייה אך תמיד למקום הנכון, מים הם החומר הרך בעולם אך בכוחם לעטוף את האבן ואף לעצב אותה.”

מאחר וברוס לי דיבר המון על העיקרון הזה במהלך שיעוריו והשתמש בו כבסיס לעיצוב התיאוריה הקרבית שלו, החליט ג’ו-סי (מייסד השיטה) ג’וסף קאולס לקרוא לדרך אותה לימד – Wu-Wei Gung-Fu או “התנועה הספונטנית” של הגונג-פו.

מעבר לטכניקות ולתיאוריות המקוריות של ברוס לי, הנלמדות בשיטה.  ג’ו-סי (Jo-Si) ג’וסף קאולס הוסיף ופיתח שלל טכניקות ותיאוריות חדשות שנתנו לשיטה קשר ישיר לתפיסה של ברוס לי יחד עם אופי יחודי משלה.

כאשר סי-ג’ו (ראש השיטה) אייל קורן חזר לארץ בשנת 1986 והחל ללמד את השיטה בישראל , השיטה צמחה יותר ויותר עקב החיים במציאות הישראלית. מר קורן פיתח טכניקות ותאוריות יחודיות המאפשרות התאמה וסגירת מעגל בין שיטה עתיקה לבין מציאות מודרנית. הוו-ווי גונג-פו הנה שיטה חייה ונושמת המתפתחת ומתאימה את עצמה לדרישות המציאות.

הדגש ב Wu-Wei הוא על חקר עצמי של “דרך הלוחם” ע”י חוויה ומשוב מציאותי מתמיד. תהליך המעניק לתלמיד נטיה לדרך פעולה טבעית המבוססת על חווית מציאות אינדבידואלית המגובה בניסיון אישי.

האימונים ב”תנועה הספונטנית” הנם מציאותיים ככל האפשר בדגש על בדיקה מתמדת של הגבולות המנטאליים והפיסיים של התלמיד. לכושר הגופני ולשיפור היכולת התפקודית של הגוף ישנו תפקיד מרכזי בתהליך בניית הלוחם מאחר והתוצאות של אימונים בעלי אופי זה תואמות מאוד לצרכים התפקודיים של אומן הלחימה. כמו כן, לאימונים בעלי עצימות גבוהה ומתמשכת ישנה תרומה אדירה לבניית החוסן המנטאלי של הלוחם כמו גם ההיכרות הכנה עם ה”עצמי” שמתלווה להתמודדות מתמשכת עם אתגרים.

http://wuwei.co.il/history להמשך קריאה באתר השיטה

לאתר השיטה: www.wuweigungfu.co.il

לאתר האמריקאי: www.wuweigungfu.com